הראשונה אל־התסלוניקים 4

¹ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד׃

²כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע׃

³כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות׃

⁴וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר׃

⁵ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים׃

⁶ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃

⁷כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה׃

⁸על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו׃

⁹ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו׃

¹⁰וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד׃

¹¹ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם׃

¹²למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃

¹³ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃

¹⁴כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃

¹⁵כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃

¹⁶כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃

¹⁷אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃

¹⁸לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃