ישעיה 57

¹הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃

²יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃

³ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃

⁴על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃

⁵הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃

⁶בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃

⁷על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃

⁸ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃

⁹ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃

¹⁰ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃

¹¹ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃

¹²אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃

¹³בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃

¹⁴ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃

¹⁵כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃

¹⁶כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃

¹⁷בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃

¹⁸דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃

¹⁹בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃

²⁰והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃

²¹אין שלום אמר אלהי לרשעים׃