ירמיה 30

¹הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

²כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך אל ספר׃

³כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה׃

⁴ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃

⁵כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃

⁶שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃

⁷הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃

⁸והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים׃

⁹ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃

¹⁰ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃

¹¹כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃

¹²כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃

¹³אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃

¹⁴כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃

¹⁵מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃

¹⁶לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃

¹⁷כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃

¹⁸כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב׃

¹⁹ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃

²⁰והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו׃

²¹והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם יהוה׃

²²והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃

²³הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃

²⁴לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃