יוחנן 4

¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו ��חדו גם הזרע גם הקוצר׃

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃