לוקם 2

¹ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃

²וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃

³וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃

⁴ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃

⁵להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃

⁶ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃

⁷ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃

⁸ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃

⁹והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃

¹⁰ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃

¹¹כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃

¹²וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃

¹³ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃

¹⁴כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃

¹⁵ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃

¹⁶וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃

¹⁷ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃

¹⁸וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃

¹⁹ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃

²⁰וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃

²¹ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃

²²וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃

²³כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃

²⁴ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃

²⁵והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃

²⁶ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃

²⁷ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃

²⁸ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃

²⁹עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃

³⁰כי ראו עיני את ישועתך׃

³¹אשר הכינות לפני כל העמים׃

³²אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃

³³ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃

³⁴ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃

³⁵וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃

³⁶ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃

³⁷והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃

³⁸ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃

³⁹ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃

⁴⁰ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃

⁴¹ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃

⁴²ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃

⁴³וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃

⁴⁴ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃

⁴⁵ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃

⁴⁶ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃

⁴⁷וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃

⁴⁸ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃

⁴⁹ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃

⁵⁰והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃

⁵¹וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃

⁵²וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃