מיכה 7

¹אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

²אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃

³על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

⁴טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃

⁵אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃

⁶כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

⁷ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

⁸אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

⁹זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃

¹⁰ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

¹¹יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃

¹²יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃

¹³והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

¹⁴רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

¹⁵כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃

¹⁶יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃

¹⁷ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃

¹⁸מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃

¹⁹ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃

²⁰תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃