משלי 24

¹אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃

²כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃

³בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃

⁴ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃

⁵גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃

⁶כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃

⁷ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃

⁸מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃

⁹זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃

¹⁰התרפית ביום צרה צר כחכה׃

¹¹הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃

¹²כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃

¹³אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃

¹⁴כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃

¹⁵אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃

¹⁶כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃

¹⁷בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃

¹⁸פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃

¹⁹אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃

²⁰כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃

²¹ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃

²²כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃

²³גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃

²⁴אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃

²⁵ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃

²⁶שפתים ישק משיב דברים נכחים׃

²⁷הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃

²⁸אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃

²⁹אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃

³⁰על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃

³¹והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃

³²ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃

³³מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃

³⁴ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃