משלי 31

¹דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃

²מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃

³אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃

⁴אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃

⁵פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃

⁶תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃

⁷ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃

⁸פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃

⁹פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃

¹⁰אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃

¹¹בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃

¹²גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃

¹³דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃

¹⁴היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃

¹⁵ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃

¹⁶זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃

¹⁷חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃

¹⁸טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃

¹⁹ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃

²⁰כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃

²¹לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃

²²מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃

²³נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃

²⁴סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃

²⁵עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃

²⁶פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃

²⁷צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃

²⁸קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃

²⁹רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃

³⁰שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃

³¹תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃